1/8

שני כווני אויר

 

נקודת המוצא לעבודותיו של אוזן היא חומרים שהוא אוסף מהסביבה הקרובה, זכרונות, צילומים, אובייקטים. החומרים האלו הם דגימות של מציאות ישראלית. גם את הביוגרפיה שלו הוא רואה כדגימה כזו. הוא מתפקד בו זמנית גם כמבט וגם כאובייקט למבט הזה. 

הסיפור המקומי לא מתארגן מתוך הסיפורים הגדולים של ההיסטוריה אלא מתוך רסיסים של מציאות יומית שולית כביכול, במנעד שבן צורות בילוי והתענגות לפחי הזבל.                                                                                   

הציור שלו ישיר, נקי מחנופה ואפקטים. כוחו באופן בו הוא חושף את חולשותיו - את כתב היד. הוא לא מעמיד עצמו כנעלה על המציאות עליה הוא מתבונן. זו אינה אמנות ביקורתית. הוא אינו נוקט עמדה כלפי הסיטואציה המצויירת. הוא מטיח אותה בפנים בעוצמה שאינה נטולת הומור ואהבה.

בועז ארד