. מסופר על צייר עם גורל אכזר  

       . כל מה שהוא רצה זה לא להיות נטע זר

.הוא חקר ויצר, למד וקרא, וחיפש את הצבע שיאיר לו את העבר

.הוא נסע מחנות לחנות ועבר מרחוב לרחוב, שם הוא פגש את מי שעתיד לגבות ממנו את החוב

.המוכר היה אדם גס במסווה של אינטלקטואל, הוא דיבר על צבעים כאילו יוצרו בחלל

"יש פיגמט כזה ויש כזה... זה מיוצר בחביות אלון, שלא תדע כמה זה עולה"

.הוא הסביר וירק תימחר וחירחר, והצייר רק הקשיב בנימוס, זה לא מנומס לצחוק על חבר 

.הם ניפרדו לשלום בלחיצת יד רטובה עם תפיחה על השכם

.ביום ראשון בבוקר התעורר הצייר, שתה קפה והחליט לגשת מייד למלאכה 

.אבל הדרך אל הסטודיו נראתה שונה הקווים מטושטשים  והצמחייה...  איך לומר, מתפקרת מעצמה, מאבדת אחיזה 

.בשני ובשלישי הוא התחיל להבין מה קרה. הוא החיש פעמיו לרופא רק כדי לשמוע את הבשורה

 ,תשמע חביבי יש בשורות טובות ויש כאלה שפחות הטובות הם שאתה תחיה, מצד שני לא בטוח שתראה"

.עינייך בוגדות בך ומאבדות רגישות לקווים, מעתה והלאה תצתרך להסתדר רק עם כתמים 

"?זו מחלה נדירה, ממש אחד למליון, יכול להיות שהשתמשת בירוק ורמליון"

​

.עצי הפיקוס ממלאים את השמיים, והצייר שלנו רואה הכל כמו השתקפות על המים 

?מישור אחיד של כתמים כתמים כמו ציורי שמן של ...   איך קוראים להם 

​

,אימפרסיוניסטים

​

...נגיד  

​

.קלוד מונה

​

.על מה כל המהומה אתם ודאי שואלים, הבעיה הייתה איך הוא יתקבל אצל הציירים האחרים 

.הן לאט לאט לא ניתן להבחין בשום פרט והציור הולך ונהיה מופשט

.העצים הופכים שמיים , והגרניום לאדנית, והפקאן שכולכך אהב מתמזג עם הצללית

.מה אומר, ימים לא קלים עברו על הצייר, הכל הרגיש קר ומנוכר, העיר הגדולה לא מבשרת טובות היא כבר סיימה להמליך מלכים ומלכות

​

...ואיך אומרים? הכל זה כסף חברים, לאנשים אין זין לשבת ולבהות בכתמים

.בלי הרהורים, תן לי משהו ברור, חד וחלק. צריכים אותך מהיר, ציניקן, ושמאלני כמובן, אל תלכלך ואל תשכח מאיפה באת ולאן אתה הולך

.הצייר עם הגורל האכזר לא פרח ולא זהר 

.כל מה שניסה ליצור יצא חנוק ומסוגר, עמוס ונמהר ללא כל סיפור קוהרנטי ומוגדר

 

.איך להגיד בעדינות, פחות אהבו את עבודותיו של הצייר כולם אמרו אליו שהוא מיושן, לא מחובר

" .הוא לא יודע לצייר, אם רק היה חושב פשוט ולא מסובך, מצייר עלה עלה במקום את כל הסבך"

​

.איש לא הבין את הצייר, הרי זה מה שהוא ראה, הוא לא תכנן להתמודד עם מחלה, הוא רצה לצייר עולם יפה, בדיוק כמו שהשוק המקומי רוצה

.אבל זה מה שנכפה עליו ועם הנכות הזאת הוא צריך להתמודד עכשיו

 

 , בלילה מאוחר, כאשר כשהוא לבד ומרגיש בטוח, חש הצייר את התעלות הרוח, הוא מפזר את כתמיו ורוקד בחלל

.מרגיש שעוד רגע יתהפך לו הגורל והוא יוכל סוף סוף לעלות על הגלגל, להיות מקובל  

​

.מסופר על צייר עם גורל אכזר, שתמיד נשאר נטע זר

​